
ברחבי העולם קיימות מדינות ריבוניות , ובכל מדינה מתרכזת בדרך כלל אומה אחת שיש לה תרבות משותפת ושפה אחידה. מציאות זו לא הייתה קיימת בתחילת המאה ה19- ולא הייתה מובנת מאליה לבני התקופה.
גם מושגים מוכרים לנו כמו דגל לאומי, המנון לאומי, יום חג לאומי - היו אף הם מושגים חדשים בעולמם של בני המאה ה- 19 ואכן הלאומיות היא תופעה חדשה במונחים של ההיסטוריה האנושית .
ראשיתה במאה ה , 19- ולכן יש הנוהגים לכנות את המאה ה19- "המאה של הלאומיות" או "עידן הלאומיות. "בשלהי המאה ה19- התגבשה הציונות - התנועה הלאומית של העם היהודי.
אירועים הקשורים בהיסטוריה של עם ישראל במהלך תקופה של 750 שנים. תקופה אשר מתחילה בהצהרת כורש בשנת 538- (לפני ספירת הנוצרים) ומסתיימת בתום תקופת נשיאותו של רבי יהודה הנשיא בגליל בשנת 220 (לספירת הנוצרים).
במהלך 750 השנים האלו, יהודה עברה תחת שלטונן של ממלכת פרס, הממלכות ההלניסטיות והאימפריה הרומית. רק למשך 80 שנה זכתה יהודה לשלטון עצמאי של בית חשמונאי.
נושאי הלימוד
החיים במחצית הראשונה של המאה ה-20 נעו בין תקוות לאכזבות, תקוות שנוצרו עם חתימת הסכמי השלום לאחר מלחמת העולם ה-1 ועוררו צפיות לעולם טוב יותר - עולם אשר יכיר בזכותן של כל האומות להגדרה עצמית ויחרוט על דגלו את ההכרה כי כל בני האדם נולדו בני חורין ושווי זכויות.
כבר במהלכן של שנות העשרים של המאה ה-20 התנפצו תקוות אלו על גלים סוערים של משברים פוליטיים, חברתיים וכלכליים.
הדיכוי, העריצות, הלאומנות והגזענות הלכו וקנו לעצמם אחיזה בקרב מנהיגי מדינות ואזרחיהן.
האם הצליחה מדינת ישראל למלא את ההבטחות שניתנו בעת ההכרזה על הקמתה?
אילו יעדים השיגה? אילו יעדים החמיצה?
מה היו הקשיים המרכזיים איתה נאלצה להתמודד?
בחינת שלבים בהתפתחותה של מדינת ישראל על רקע שינויים שהתחוללו בזירה הבינלאומית ובמזרח התיכון